מייסדי השומר הצעיר היו מהגרים מפולין וליטא, שהגיעו לקובה בזרם המהגרים של שנות העשרים של המאה הקודמת. רובם היו אנשים צעירים שסבלו ממוראות מלחמת העולם הראשונה, ותקוותם הגדולה הייתה להגר לארצות הברית. סגירת שערי ההגירה של ארצות הברית על ידי חוקי "המכסות" הביאה לקובה אלפי יהודים שקיוו להשתמש בה כקרש קפיצה, או תחנת מעבר. השנים הראשונות בתולדות היהודים ממזרח אירופה היו שנים של תחלופה רבה בין מהגרים נכנסים ויוצאים, שהקשו על גיבושם של הארגונים היהודיים. יהודים שהשתייכו בארצות מוצאם לתנועה הציונית הקימו את  Unión Sionista "התנועה הציונית בקובה" [ציוניסטישע פאראייניקונג] כארגון המשלב בתוכו את כל המפלגות הציוניות. המספר הקטן של הציונים וההגירה המתמדת לארצות הברית גרמו להחלטה לאחד את כל הציונים תחת קורת גג אחת. כשהוקמה תנועת השומר הצעיר היא פעלה במסגרת ההתאחדות הציונית.
המלחמה המשותפת נגד הנאצים העמידה במחנה אחד את הליברלים והקומוניסטים, שתמכו בהקמתה של מדינה יהודית בארץ ישראל. בקרב הקהילה היהודית חלה עליה גדולה בתמיכה בתנועה הציונית, וגם אנשים שהיו קרובים, שלא היו ציונים, שינו בהדרגה את עמדתם האידיאולוגית. הקהילה היהודית בקובה נכבשה על ידי התנועה הציונית.
 

דו"ח הכתוב בספרדית וללא חתימה נשלח למחלקת הנוער של ההסתדרות הציונית העולמית בירושלים לאחר ביקור קצר בקובה. בין היתר, מזכיר הדו"ח כמה עובדות מעניינות:
השומר הצעיר היא קבוצת הנוער הציונית החשובה והעיקרית בקובה,  תוכנית הפעולה שלה זהה לתוכניות השומר הצעיר בארצות אחרות, וגם שיטות העבודה שלה דומות.
השומר הצעיר הוא הכוח העיקרי העומד לימינה של הקרן הקיימת בהוואנה. השומרים עוסקים בגיוס כספים למען הקרן הקיימת בכל המסיבות והחגים, הם אלה שעוברים מבית לבית בזמן שחוגגים אירועים משפחתיים, והם אלה שמרוקנים את הקופסאות הכחולות.
פעילות חשובה מאוד של השומר הצעיר היא תוכנית רדיו בת שעה שלמה, המשודרת כל יום בין שבע לשמונה בערב. היא תורמת רבות להפצת הרעיון הציוני בעיר הבירה (השידורים לא נקלטים בפרובינציות).
יוזמה ברוכה נוספת של השומר הצעיר בהוואנה קשורה לניסיון להקים קבוצות נוער ציוניות בעיירות מסוימות שבהן מתגוררים יהודים. הודות לכך הוקמו התאגדויות נוער קטנות הפועלות בהשפעת השומר הצעיר בקמאגויי, סנטה קלרה, סנטיאגו דה קובה, גואנטנאמו. קבוצות אלה צמחו בעקבות  הביקורים של השומרים מהוואנה בפרובינציות אחדות. החברים מעיר הבירה עומדים בקשר  עם הפרובינציות. חלק מחברי התנועה עברו לקמאגויי Guanahaní.  חקובו גולדשטיין נולד בגואנאני עבר עם משפחתו בהיותו בן ארבע, וזוכר את הניסיון ההוא כחוויה אישית.